ונבא עד קדש ברנע. אפשר דהיא מהסט"א ומתהללת שח"ו יש לה אחיזה בבחינת ד' ח"ו והם ת' איש דעשו וזהו קדש גמיטריא ת' ד'. אבל הוא שקר וזהו התרגום רקם גאה כי ח"ו לא יש אחיזה כדכתיב וכבודי לאחד לא אתן ואדרבה היא מבררת ניצוצי הקדושה שהם חיותה של הסט"א וזהו רקם גאה כי היא מתהללת בשקר שהיא ריקם. א"נ אפשר לרמוז כמ"ש הרמ"ע ז"ל דהיא גונבת נשמה ובונה עליה בנינים והדין הוא מקעקע כל הבירה ונוטל המריש גם בסט"א מקעקע כל בנינה ונוטל הנשמה וז"ש רקם גאה מה שנתגאית בבנין הוא דיקם דמקעקע כל הבירה ואע"ג דתקון רבנן להחזיר הדמים תקנת השבים. הם אין להם תשובה ודן אותם כפי הדין וכמו שכתבנו בעניותנו באורך במקום אחר בס"ד. ודוק:
קריאה במקור
נחל קדומים על תורה · דברים · פרק 1 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5