אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פלטים ובנותיו בשבית. פירשו רבני אשכנז דקי"ל דהנקבות מותרות דדרשינן מואבי ולא מואבית. והזכרים אסורים אך אם נשבו יש מקום להתיר כדאמרינן גבי יהודה גר עמוני. והרוע מזל של מואב היה שהבנים שאם ילכו בשביה יש מקום להתיר נצולו כדי שיהיו באיסורין עד עולם ובנותיו דמותרות בלאו הכי דנקבות מותרות הן הלכו בשבי והוו תרתי לרעותא וזהו אוי לך מואב אוי ואבוי דמוחלפת השטה דהיה להם הזכרים ללכת בשביה והנקבות פלטות ואז היה התר לכל משא"כ עתה דאין התר לזכרים והנקבות לא היו צריכות לילך בשביה כי הם מותרות ודוק:
קריאה במקור
נחל קדומים על תורה · במדבר · פרק 21 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5