וגר לא תונה וגו'. יש מי שפירשו דקאי אדסמיך דכתיב זובח לאלהים יחרם וארז"ל דהקרבנות צריכות לשם הויה ב"ה דוקא כדכתיב קרבן לה' וכמ"ש בריש זהר חדש. ומזה האדם ישלח דברו לגנות ליתרו דכתיב ויקח יתרו עולה וזבחים לאלהים. ולז"א וגר לא תונה דיתרו בעת ההיא שבא להתגייר לא ידע מזה וכונתו לשמים. בשו"ת עדות ביהוסף ח"ב (סי' ל"ב דף ס"ח ע"ג) פי' וזה משם האר"י ז"ל. אמנם בליקוטי מצאתי משם מהרח"ו ז"ל בדרשותיו כ"י יראה כי תחילה היה מקריב ומקבל לאלוה את שם אלהים ככל חסידי או"ה אך עתה הקריב לשם הויה כי עתה קבל אלהותו והי"ל שם הויה לאלהים כמ"ש יעקב אבינו ע"ה והיה ה' לי לאלהים ואין פירושו שהקריב לשם אלהים אלא לשם הויה שקבלו לאלהים כגרים ועוד האריך:
קריאה במקור
נחל קדומים על תורה · שמות · פרק 22 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5