ויחר אף ה' במשה וגו'. אפשר לתת טעם לחרון אף זה הגם שגלוי לפניו יתברך כי כל זה מענותנותו משום דמשה רבינו ע"ה אמר ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם וכשהקב"ה גילה לו שמו הגדול ובזה ידע כמה רזין עילאין מופלאים. אחר זה אמר שלח נא ביד תשלח. וזה נראה כערמה ח"ו לומר ואמרו לי מה שמו ולאחר שידע סוד ה' ומתרפס ברז"י כס"ף עלמין דכסופין. אמר שלח נא ביד תשלח ועל זה חרה אף ה' דלא הי"ל לשאול מה שמו מאחר שאינו רוצה ללכת:
קריאה במקור
נחל קדומים על תורה · שמות · פרק 4 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5