ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור וגו'. אפשר במ"ש הרמ"ז דשמו של האדם היא נשמתו וזה אפשר טעם משז"ל דהשונא אינו יכול להזכיר שם שונאו כדמוכח במדבר רבה פי"ח והוא נראה החוש"ה אל העי"ן. והיינו משום דאין לו חפץ להזכיר מעלתו מאחר דבשם רמוז אחיזת שרשי נשמתו ותוקפו. וכל קבל דנא מדרך חיבה להזכיר שמו בכל פעם וזש"ה הבן יקיר לי אפרים וכו' כי מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד. ומכל זה ניכר מעלת בצלאל שהקב"ה מזכיר שמו ושם אבותיו וז"ש ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי וכו'. א"נ ראה קראתי בשם בצלאל היינו שקרא לשרש נשמתו אשר בשמים להשפיע בו ועי"ז ואמלא אותו לבצלאל אשר על הארץ ובזה תבין טעם ושם רשעים ירקב רקבובות תעלה בשמם דהזכרת השם יועיל לברר איזה דבר וז"ס מ"ש בינוקא עמון ומואב מתגרי בכו. ובזה יובן חכמת אדה"ר שקרא שמות שידע שרשי נפשו ולפי מהותו ואחיזתו קרא שמו ובמ"א הארכתי:
קריאה במקור
נחל קדומים על תורה · שמות · פרק 31 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5