נחל קדומים על תורה · שמות · פרק 13 · פסוק 17

(א) כי קרוב הוא. כ"י גימטריא שלשים תלתין שנין קודם קיצא דה' יצאו בני אפרים ומהרו הקץ ונהרגו על שלא שמרו שבועת יוסף ולא הביאו עצמותיו עמהם. בראותם מלחמה. שנעשית לבני אפרים. ושבו מצרימה מפני היראה. רבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל. וכן הוא בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל ע"ש אך אין כתוב שם מפני שבועת יוסף רק מפני שמיהרו הקץ. ואפשר לומר כי קרוב הוא כי גימטריא שלשים כי זכר כאן ד' אלהים ולא נחם אלהים כי אמר אלהים ויסב אלהים יפקוד אלהים. והענין במ"ש רבני אשכנז כי הגזרה לישב במצרים ת"ל שנה כמספר ה' פעמים אלהים ולא נשתעבדו כי אם פ"ו שנה כמספר אלהים והד' אלהים הנשארים נהפכו לשמות הויה ואלו ד' גאולות וד' כוסות כוס גימטריא אלהים שנהפכו להויות ונגאלו (ו)[ז]הת"ד ונרמזו כאן ד' אלהים שנשארו ואמר כי קרוב הוא בשם אלהים הראשון כ"י גימטריא שם הויה ועוד ד' רמז לד' הויות שנהפכו ד' אלהים לרחמים ורמז כי קרוב הוא הזמן שהתחילו לשעבדם ולא עברו כי אם פ"ו שנים ואכתי פשו ד' אלהים גימטריא שמד ויהיה קטרוג ושבו מצרימה. ורבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל כתב אלהים מדת הדין. ישב בדין לפי שעב"ר בי"ם צר"ה ס"ת בגימטריא פסל מיכה עכ"ד. ולדרכנו א"ש כי הנה ביצ"מ נהפכו ד' אלהים לרחמים ונעשו ד' הויות ולפי שעבר בים צרה פסל מיכה מתעוררים הד' אלהים ויש קטרוג וזה רמז פן ינחם העם גימטריא שמד עם הכולל מספר ד' אלהים גימטריא שמ"ד הנשארים ובעון פסל מיכה יתעוררו ושבו מצרימה לשעבוד: