נחל קדומים על תורה · במדבר · פרק 15 · פסוק 38

ועשו להם ציצית וגו'. יש בציצית ח' חוטים כנגד ח' איברים שבהם תלוי הכל עין אוזן אף פה ידים רגלים ראש הגויה הלב. ובאלו הח' כל המצות וכל העבירות ואם עבר נידון בז' מדורי גהינם והעבירה עצמה. ואם זכה יעלה למעלה מז' רקיעים. ולכך פסוק חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח מתחיל ח' ומסיים ח'. רבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל וזה קצור דבריו והוא ז"ל האריך הרבה. ואפשר שלכן התורה נקראת בח' אופנים ורמוזים בדברי דוד הע"ה וגם דוד המלך ע"ה באלפא ביתא עשה ח' פסוקים בכל אות להורות כי התורה מכפרת על חטא שחטא בח' אברים ועמ"ש בלב דוד (סוף פט"ו) בס"ד:

ציצית על כנפי בגדיהם. ס"ת תלים כי מצוה מן המובחר בהשכמה להתעטף בציצית וללמוד תהלים. רבינו אפרים ז"ל. ואפשר כי ר"ת ציצית על כנפי בגדיהם גימטריא יעקב לרמוז שיעקב אע"ה היה קורא תהלים כמ"ש רז"ל בראשית רבה פרשה ס"ח דיעקב אע"ה היה קורא תהלים וז"ש ואתה קדוש יושב תהלו"ת ישראל ע"ש. ואפשר לתת קצת טעם למה שציוה יוצרנו יתברך לשים הציצית בבגד על פי הפשט הוא במ"ש הרב דעת חכמה שער השבת פ"ז דאמרו בזהר הקדוש דצריך האדם לעשות מלבוש מתרי"ג מצות ואיך יהיה זה אמנם התקון לזה בציצית ששקולה ככל המצות ובתנאי שישמור ל"ת והמצוה שיבואו לידו ועל ידי כן נחשב כאלו קיים תרי"ג מצות וצריך לומר הדבר בפיו ולא סגי במחשבה דהרי ידיעתו כביכול אינה מכרחת והדיבור הוא מכריח נמצא יתרון הכשר לדבור זה ת"ד עש"ב. ועפ"ז אפשר לתת טעם למצות ציצית שיהיה בבגד אך הוא להורות דע"י מצות ציצית ששקולה כתרי"ג מצות משלים בגד הרוחני וזה טעם הדין דהוא חובת גברא ולא חובת מנא דחובת גברא להשלים תרי"ג מצות לעשות מלבוש רוחני: