נחל קדומים על תורה · שמות · פרק 28 · פסוק 1

ואתה הקרב אליך. ואתה תדבר אל כל חכמי לב. ואתה תצוה את בני ישראל. כן הוא במסרה. ודרך אסמכתא אפשר שראיתי לרבינו אפרים ז"ל שכתב דלפי שהי"ל למשה להיות כהן וכשלא רצה ללכת בשליחות הקב"ה עשה אהרן כ"ג לכך לא נזכר משה בפרשה זו שיש בה בגדי כהונה ונתנה לאהרן שנתרצה לילך בשליחותו. עכ"ד. ולפי דבריו נמצא שלא נזכר שמו כמו דרך תוכחה שהוא גרם שנתנה הכהונה לאהרן לפי שסירב ופרשה זו בשבח בגדי כהונה. אמנם רבינו שלמה אסתרוק ז"ל דרך דרך זו אמנם כתבה לשבח משה דלהיות בפרשה זו נזכרים בגדי כהונה לא רצה הקב"ה לכבוד משה רבינו לעשותה פרשה מצויינת ותחילת דיבר כשאר פרשיות דכתיב וידבר ה' לאמר צו את בני ישראל וכו' ועשו בגדי קדש וכו' רק עשאה כצורת פרשה הנמשכת להקודמת כאלו טפלה היא ומחוברת לאחרת וז"ש ואתה תצוה בויו העטף שהוא מחובר וטפל לענין הקודם עכ"ד וכ"ז נוסף על ענין אחר קודם עכ"ד וכל זה נסמיך במסרה ואתה תצוה שלא נזכר שמו של משה רבינו. ולא תימא מפני שאמר מחני נא משום דהוא מסר עצמו על ישראל והפליא לעשות ואביו אהבו. ותו דהיה מוכרח לקיים למסור נפשו משום נח דלא בעא רחמי. וא"כ אינו מן הראוי שלא יזכר שמו דהוי בצד מה כמו עונש. אמנם הטעם הנכון דכתיב ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך לעשות לו בגדי כהונה ומשו"ה לא נזכר לפי שסירב. וכ"ת גם זה נראה כמו עונש לז"א ואתה תדבר אל כל חכמי לב כלומר דאדרבא שינה מפרשיות אחרות להראות כי הוא נמשך לקודם כמו ואתה תדבר אל כל חכמי לב שהוא מבואר נגלה דנמשך עם הקודם דכתיב ועשית בגדי קדש ואתה תדבר וניכר שהוא נמשך לדיבור הקודם. גם זה לכבוד משה רבינו לומר דפרשה זו היא נמשכת לקודם כמדובר: