וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק וגו'. כ' רש"י ולא נאמרה זכירה ביצחק שאפרו של יצחק צבור ומונח על גבי המזבח פירוש לפירושו כי מה שלא זכר לשון זכירה ביצחק הוא שכבר רמזה באומרו והארץ אזכור כלומר מה שבארץ והוא אפר אילו של יצחק הצבור ומונח בארץ אזכור. או רצה בזה שאין צריך זכירה באשר הוא צבור ומונח לפניו ופי' והארץ אזכור ברית נתינת הארץ לישראל. רבינו שלמה אסתרוק ז"ל. ורבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל כתב וזכרתי את בריתי יעקב ט"ו תיבות בפסוק כי האבות ראו זה את זה ט"ו שנים יחד עכ"ד. ואפשר דזה היה יסוד מוסד לתקן עוה"ז ועוה"ב שנבראו באותיות י"ה במספר שנים הללו וא"ש וזכרתי את בריתי יעקב וגו' שיש ט"ו תיבות כי ט"ו שנים הנז' הי' קיום העולם. וגם ג' ט"ו הם מ"ה גימטריא אדם שהיה תקון לאדה"ר שהאבות תקנוהו ובמקום אחר כתבתי אני בעניי בזה בס"ד:
קריאה במקור
נחל קדומים על תורה · ויקרא · פרק 26 · פסוק 42
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5