וסמכו כל השומעים: לומר דמך בראשך, עיין רש"י וכן בקרבנות הסומך ידו על ראש קרבנו נותן עליו עונו, כמו הכה"ג על ראש השעיר המשתלח, ואח"כ נתפשטה הסמיכה גם על השלמים, אעפ"י שאינם באים על חטא. ואח"מ מוסיף כי גם כאן הם נותנים עונם על ראשו, שאם לא היו עושים בו דין היה החטא על הקהל או על השומעים.
קריאה במקור
שד"ל על ויקרא · פרק 24 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dcf69f4593fe3a2a351335f5ff82c88d650ffbec1da5772947b1cd0f889a74a5