ואני אתן את פני באיש הוא: אחר שנסקל, להכריתו מקרב עמו, כלומר לעשות שלא ישאר לו זרע ויהיה שמו מחוי, כי זה הוא הכרת.
קריאה במקור
שד"ל על ויקרא · פרק 20 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
למען טמא וגו': כי במקדש ה' היו זובחים שור או כבש או עז, ובבמת המולך היו זובחים בני אדם, והרי הוא כאילו שלחן ה' נבזה הוא ולכך יזבחו עליו חלב ודם הבהמות, ובמת המולך היא טהורה ונכבדת כי שם היו זובחים אדם (דון יצחק).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dcf69f4593fe3a2a351335f5ff82c88d650ffbec1da5772947b1cd0f889a74a5