שד"ל על ויקרא · פרק 13 · פסוק 3

וראה הכהן את הנגע בעור הבזר: לדעת אח"ם כאן מדבר בנגע שאינו לבן אלא ירקרק, או אדמדם או מראה אחר, ולפי' מראה הנגע עמוק מעור בשרו, וכן משמע בפסוק שאחר זה ואם בהרת לבנה היא וכו' ועמוק אין מראה, ולפיכך נבוך בו רש,י וכתב לא ידעתי פירושו, וראיה לזה למטה (י"ד ל"ז) ירקרקות או אדמדמות ומראיהן שפל מן הקיר, כי לדעת אח"ם הלבן נראה כגבוה ושאר מראות נראין כעמוקים, וזה אמנם בכתם גרידא שאיננו מצוייר בדמות איזה גוף, אבל אם הכתם הוא מצוייר באופן שנראה כגוף מה, אז תמיד יראה לנו כאילו הוא גבוה, כי הדעת ממהרת לחשוב שהגוף ההוא הוא נתון על השטח ההוא, ולפי' מקום החמה נראה עמוק מן הצל, כי הצל הוא בצורת איזה גוף ומיד הדעת שופטת שהגוף ההוא הוא למעלה מן הקרקע או מן הקיר, וכן האותיות נראות לנו כגופות העומדים על הנייר, ודעת אחרת ע' בנתה"ש ויש"ר.