שד"ל על ויקרא · פרק 26 · פסוק 43

והארץ תעזב מהם וגו': איננו דבק עם מהם אלא שיעור הכתוב: הארץ כשתהיה בלא הם תשאר נעזבת ולא תתישב עוד לעולם. המפרשים שתהיה נעזבת מהם, כלומר שהם יעזבוה, אין להם חיך לטעום הדבור העברי, אבל כח המי"ם הזאת הוא להורות על הפירוד והריחוק, והכוונה כי אחר שיגלו ישראל מארצם, לא יצליח עליה שום גוי, ולא תהיה ארצם מיושבת כמו שהיתה, אבל תהיה נעזבת, אחרי הפרדה מהם, ותרצה את שבתותיה; וכן בהשמה מהם אין ענינו שהם יעשו אותה שממה, אבל שהיא תשאר שממה אחרי הפרדה מהם.

בָּהְשַמָה: הרי זה אחד ממשפטי אותיות אהח"ע, שלפעמים יבא בהן השוא הראוי לבא לפניהן, ותבא לפניהן התנועה הראויה לבא בהן, כמו לַעְשֵר (דברים כ"ו י"ב) במקום לְעַשֵר, בַּעְשֵר (נחמיה י' ל"ט) במקום בְּעַשֵר, מַעְזְרִים (דברי הימים ב' כ"ח כ"ג), מַחְלְמִים (ירמיה כ"ט ח'), מַהְלְכִין (דניאל ד' ל"ד) במקום מְעַזְּרִים, מְחַלְּמִים, מְהַלְּכִין.