הגאולה היא נזק לקונה, והתורה התקינה הגאולה בשדה אחוזה, כדי שלא ישאר אדם בלא שדה שיתפרנס ממנו, אבל בבתי עיר חומה שאין בהם חיי נפש, כי מי שיש שדה יוכל לשבת בשדהו, ולבנות לו שם בית, לכך לא נתנה להם תורה גאולה אלא שנה אחת, ועי"כ הקונה אחר שעברה שנת מקנתו יוכל להוציא הוצאות ליפות ביתו, מה שלא היה עושה אם בכל שנה ושנה היה המוכר יכול לגאלו. אמנם בתי החצרים הרי הם הכרחיים כמו השדות, על כן יש להם גאולה תמיד, וע' מעמר.
קריאה במקור
שד"ל על ויקרא · פרק 25 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dcf69f4593fe3a2a351335f5ff82c88d650ffbec1da5772947b1cd0f889a74a5