אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר · פרק 30 · פסוק 12

כי תשא, הזכיר בפרשה הזאת כסף הכפורים על כל ישראל והזכיר אחריו הכיור וכנו, וטעם להזכיר כסף הכפורים כי היא תרומת חיוב, וכל תרומת המשכן היא נדבה חוץ מזאת:

וטעם להזכיר כיור נחשת אחר כן כי לא נעשה מנחשת נדבת ישראל רק מנחשת הנשים החכמות הן העושות מלאכת הקדש, ואחר כן הזכיר הבשמים והסמים שהביאו הנשיאים לבדם, ואחר כן הזכיר בצלאל ואהליאב שהם ראשי החושבים לעשות כל המלאכה, וטעם את שבתותי תשמורו שלא יאמר אדם בעבור שהיא מלאכת הקדש לעשותה גם בשבת, ואחר כן סיפר מה שארע טרם רדת משה ותפלתו ורדתו ושריפת העגל והריגת עובדיו ושובו אל השם להתפלל בעדם ובקשתו להכניסהשכינה ביניהם ורדתו מההר לפסול האבנים ושובו אל ההר ועבר השם עליו, וטעם להזהיר על ע"ז ולהזכיר המועדים פעם שנית בעבור שאמר כי לא אעלה בקרבך, והמשל בבעל נעורים קצף על אשת בריתו בעבור שעברה חק והפרה התנאי שהיה ביניהם, ועתה בשובו אמר לה השמר לך אל תפרי עוד התנאי כאשר עשית ואני אחדש עמך ברית שנית, על כן כל פרשת שמר לך עד לא תבשל גדי כמו הפרשה באלה המשפטים, והזכיר אחר כן פרשת כי קרן עור פניו שהוא פירוש אשר לא נבראו בכל הארץ:

כי תשא, כנוי על המספר, ומנהג אנשי הספירות לכתוב השמות טור אחר טור וישא בראש כלל המספר, ובעבור היות שר המשקים שר על אחרים שמוהו נשוא בראש ותחתיו כל המשקים וכן שר האופים, והכתוב אמר כופר נפשו וזה פירוש לכפר על נפשותיכם:

וטעם נגף במלחמה כי המת במלחמה לא בא יומו ויש אומ' כי כל דבר שיספר יחסר, וטעם נגף דבר והעדות מספר יואב ודעתי אחרת: