אל האלהים, הם הדיינין והם הכהנים או השופטים שהם המלכים כי התורה ביד הכהנים, ומשנה התורה ביד המלך, ונקראו אלהים כי הם פקידי אלהים בארץ והגישו השני שב אל האלהים. ויאמר הגאון כי טעם הדלת והמזוזה להזכיר פסח מצרים שפסח השם על הפתח והוציא כל ישראל מבית עבדים, ולמה אהב זה הישראלי להיותו עבד, ואחרים אמרו כי הטעם לשמור דלת אדניו. וכפי דעתי כי טעם הרציעה להיותו נסמן, ודייני ישראל יושבים בשער המדינה ובעז יוכיח, ובן סורר, ושוכב עם נערה מאורסה, והטעם לעשות הדבר בגלוי, וכן הנרצע בדלת המדינה, ואם יטעון טוען כי אין דלת כמו שער, יוכיחו בין שנינו דלתים ובריח:
קריאה במקור
אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר · פרק 21 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ועבדו לעולם, אמרו חכמינו כי הוא עולמו של יובל, ובפרשת הר סיני מפורש עד שנת היובל, וכן אם מת אדניו יצא חפשי כי הכתוב אומר ועבדו, והנה מצאנו וישב שם עד עולם והיה זמן קצוץ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Prague, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001092093/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href="http://dicta.org.il">Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 3 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 72a50ebd44bc867cc058c1170cdf6a5c25644dee23329770b0d7d9b725d93723