אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר · פרק 21 · פסוק 1

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, כמו וישם לפניהם, וזאת התורה אשר שם משה בפה או במכתב או בשניהם. וקודם שאפרש זאת הפרשה אומר בה כלל שכל מצוה ומשפט בפני עצמו עומד, גם יש כדמות סמך להדבק הפסוקים, והעקר שלא יעשה אדם חמס ויכריח מי שהוא מעט ממנו ביכולת, והחל מהאונס שהוא בגוף להעביד העבד, ואחר כן הזכיר האמה, והזכיר מכה איש בעבור שהוא צריך וכי יכה איש את עבדו, והזכיר מכה אביו ואפי' המקלל להפריש בין המוכים, והזכיר וגונב איש ומכרו בעבור העבד להפריש בין יהודי ומתיהד כאשר אפרש, והזכיר משפט עין תחת עין להפריש בין עין ישראל ועין עבד, והזכיר נגיחת השור להזכיר משפט העבד שימית, והזכיר משפט וכי' יפתח איש בור להפריש בין שור שמת בבור או נגנב, וכל זה בעבור ונמכר בגנבתו, ואחר כן הזכיר החמס בממון והחל בשדה ובכרם שהם עיקר, ואחר כן מה שהוציאה הארץ בגדיש וקמה, ושומר חנם ושומר שכר והנשאל, ואחר כן הבתולה שיכריחנה כי היא קטנה על כן אמר וכי יפתה, והזכיר מכשפה אחריה בעבור שיבקש האוהב הנערה דברי כשפים למלאות תאותו, והזכיר הבהמה כי אין לה פה שתצעק ויושיעוההשומעים מיד השוכב, והזכיר זובח לאלהים בעבור הבתולה כטעם לזנות את בנות מואב וישתחוו לאלהיהן, ואחר כן הזכיר גר תושב כי אין עוזר לו, גם אחריו כל אלמנה ויתום, גם העני הלוה, וכתיב עבד לוה לאיש מלוה, ואחר כל אלה הזכיר החמס שיוכל אדם לעשות בסתר, כמו אלהים לא תקלל כי יפחד בגלוי ושלא יאחר תת חלב התירוש והיצהר, וכן בכור בנים ובכור בהמה ולא יאכיל טרפה ליהודי, על כן כתוב לא תאכלו בלשון רבים, ולא ישא שמע שוא כי הוא חמס בסתר, וכן לא תהיה אחרי רבים ודל ואפילו אם הוא דל, ופגיעת התועה והרובץ, ולא תטה עם הדיין ידבר, כי יוכל להטות הדין בסתר, גם עמו ידבר מדבר שקר תרחק, וכן ושחד לא תקח, וגר לא תלחץ, ועוד אפרשנו היטב, וטעם הזכיר שנת השמטה בעבור ואכלו אביוני עמך, וטעם ששת ימים בעבור וינפש בן אמתך והגר, ואמר אחר כן ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו והעקר הדבור השני, וטעם שלש רגלים להתקבץ כל ישראל לעבודת השם, ובשמרם חג המצות יזכרו הדבור הראשון ולא יעבדו ע"ז על כן שב להזכיר הפסח, לא תשחט על חמץ, ובעבור שהזכיר שהם חייבים לבא שלש פעמים ויביאו ראיון הזכיר גם הבכורים, ובעבור גדול הגדיים בזמן הבאת הבכורים הזכיר לא תבשל גדי, ועוד אבארנו: