את עין עבדו, אמרו הקדמונים כי זה איננו ישראלי כי משפטו כעין החפשי כל מי שהוא מעין יעקב, וזה עבדו מתיהד מהגוים ששב לדת ישראל. ויאמר הגאון כי טעם עין ושן בעבור חם שראה גם ויגד, והנכון בעיני כי הכתוב דבר על ההוה, כי המכה את אחר בפנים, ובם אין אבר מסוכן כעין ושן, בין המכה באבן או בעץ או ביד, גם זה מוסר לאדון שלא יוסר עבדו יותר מדאי ויפחד אם יכנו יעשה דבר שלא ימשול בו לעולם והמכחשים אמרו כי זה הוא העבד העברי, ואם יעלו שני הפירושים בכף מאזנים ויהיו שוים תכריע הקבלה את האמת.
קריאה במקור
אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר · פרק 21 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Prague, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001092093/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href="http://dicta.org.il">Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 3 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 72a50ebd44bc867cc058c1170cdf6a5c25644dee23329770b0d7d9b725d93723