וטעם לא ימיש, לא יסיר, והוא שב אל השם הנכבד הנזכר למעלה כי ימיש פועל יוצא, ואלה העננים אם הם שנים היו עם ישראל עד שעברו את הים, ונפסקו מהם על דעתי כי אין צורך ללכת בלילה אחר שנטבע פרעה וחילו בים, וזה טעם ויסע משה את ישראל מים סוף במצות השם עד המסע החמישי, שהוא מדבר סיני, ושם עשו המשכן ועליו שכן הענן ובהעלותו יסעו בני ישראל, ואלו היה הענן על ישראל במדבר סיני מה טעם הנה אנכי בא אליך בעב הענן:
קריאה במקור
אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר · פרק 13 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Prague, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001092093/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href="http://dicta.org.il">Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 3 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 72a50ebd44bc867cc058c1170cdf6a5c25644dee23329770b0d7d9b725d93723