אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר · פרק 28 · פסוק 4

והזכיר בתחלה החשן, כאשר הזכיר הארן כי בו משפט האורים, והוא על לב, והלב נכבד משתי הכתפות וזאת מלת חשן לא מצאנוה כי אם במקום הקדש. והגאון פירש אותה כמו גובה, רק אפוד מצאנו ודוד חגור אפוד בד, ועוד ויאפד לו בו שהוא טעמו כמו ויחגור, על כן נקרא אפוד בעבור חשב האפוד. באלה פקודי פירש וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים במעשה האפוד וכמהו מעשה החשן, והנה פירש כי החשן זרת ארכו וזרת רחבו ולא פירש מדת האפוד, כי איננו צריך כי מדתו כנגד כתפות כל אדם אמצעי ולא מהענקים שיוסיפו על כל בן אדם יותר מהכפלכאשר אפרש במקומו והעד שאמר הכתוב שתי כתפות חוברות, ושתי האבנים על כתפות האפוד על שתי כתפות אהרן לזכרון.

ורב שלמה מפרש התורה מ"כ אמר כי האורים והתומים מכתב בשם המפורש, והאמת כי הם בחשבון עגול. ועתה פקח עיניך כי הכסא על שני סדנים נתון והחשב הוא הקו הישר וששה בצפון וחלוקתם במחשבת בעבור הקו וכן בדרום, רק בחשן ששרש המשפט עליו הם נראים, כי יש הפרש ביניהם על כן טעם ולא יזח החשן שפירושו מהטעם כמו יסור ואין לו אח במקרא.

ולדעת אלה האבנים אין לנו דרך, רק הגאון פירש אודם מאדום והאבנים שהם אדומות הם רבות, ופירש פטדה כרצונו בלא ראיה, וברקת מגז' ברק, ורבות הנה ככה, ונופך שחור מגזר' ותשם בפוך, וזה דחוק, גם ספיר אבן לבנה מעדות לבנת הספיר, ולא פירש נכון, ויהלום אמר הגאון כרצונו בלי ראיה, ויותר קרוב היה להיותו מגז' והלמה סיסרא, והיא אבן הולמת כל האבנים. ויש אומרים כי אחלמה אבן שתולדתה להראות חלומות. והגאון אמר כי ישפה בתמורת השי"ן בסי"ן בלשון קדר, וכלנו נמשש קיר כעורים, והאמת שלא נוכל לדעתם. והנה בחלק יוסף השהם שממנו אבני האפוד והנה הוא חשוב כנגד כל ישראל כאשר הודעתיך. והנה אבני האפוד ואבני החשן לזכרון לכסא ולרקיע הכתוב בס' יחזקאל שהוא על ראשי החיות: