אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר · פרק 3 · פסוק 7

ויאמר ראה ראיתי, אלה דברי המלאך, תראה אמר יעקב האלהים אשר התהלכו אבותי, הוא המלאך, כאשר אמר הכתוב השמר מפניו ושמע בקולו, והטעם כי מלאך השם היה עם האבות, והם הולכים אל המקום אשר יוליכם כאשר היה עם בניהם, וטעם הרועה אותי הוא המוליכו ממקום למקום ונותן לו צרכו והושיעו מכל צרותיו. ואל תתמה איך יהי' המלאך רועה, כי הכל בצווי השם, ולמה לא תמהת על מלת הגואל אותי מכל רע והשם הוא הגואל, רק הוא כאשר אמר דוד חנה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם. ועוד אל תפחד איך יהי' מלאך אלהים נביא, כי הנה משה אלהים לאהרן ושניהם בני אדם, על כן נקרא השם אלהי האלהים, וצוה השם על השם, ואמר בתחלה כל מקלל אלהיו ישא חטאו, והמפרש כי זה בסתר לא היה ראוי שיאמר הכתוב ונשא חטאו, רק ונכרתה, כי הנה נוקב השם יסקל באבנים, ועתה שים לבך כי גר שער אין אנחנו מצווין להכריחו על מצוה, רק נתן לו הנבלות ויאכלם, רק על דבר השבת נכריחנו בעבור שהוא ברשותנו, ואם הוא יחלל שבת לעינינו לא נכנו נפש, ואפי' מלקות לא ילקה, רק נוציאהו מגבולנו, ואם הוא יקוב את השם נהרגנו מיד: