ואת התיחש הכהנים (וכן הלוים) לבית אבותיהם. ויחוש זה היה מבן עשרים שנה, שכל מי שהיה בן עשרים היה בפני עצמו, והתיחס על בית אבותיו מאיזה בית אב הוא והיה לוקח חלוקה בפ"ע, ואם היה אתו בנים זכרים מבן שלש ומעלה היו מיחשים את בניו אליו ונתנו לו חלק גם כפי מספר נפשות בניו שעמו, וזה היה במשמרותם, כ"א לפי משמרו
קריאה במקור
מלבי"ם על דברי הימים ב · פרק 31 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובמחלקותיהם. לפי חלוקתו, כי אנשי משמר זכו כל אחד בזכיות מיוחדות ביום שעבד בו, בבשר ובעורות קדשים וכדומה שהיו מגיעים לאנשי המשמר, וכ"ז היה בכהנים ולוים שעבדו בבהמ"ק שקבלו חלקם ע"י הממונים הראשונים שחשב בפסוק י"ב י"ג, ומלבד כל אלה נתנו חלוקה להכהנים והלוים שלא באו לעבודה וישבו בעריהם, שע"ז היה ממונה קורא בן ימנה ואשר אתו שחשב בפסוק י"ד ט"ו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on II Chronicles -- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 56ba38189809ca6347f1591cc8acd6d80e0eae3cddc288136fcf70ea99444c92