מנחת שי על יחזקאל · פרק 23 · פסוק 10

ואותה בחרב הרגו. במסרא דדפוסא הכי איתא הכא ובפרשת שמיני נמי דכוותה ואתה ד' בקריאה ג' חסרים וחד מלא וסימן מדוע לא אכלתם וגו' ואתה נתן (פרש' שמיני) ואתה החייתי (פרשת בלק) ואתה בחרב הרגו ואותה לא יראה (יחזקאל י״ב:י״ג) בתראה מלא ע"כ. והך מסרה ודאי לאו דסמכא הא ואינה אלא מן המתמיהות דאשכחנא בה מילי טובא דלית בהון מששא חדא דלדידה ואותה החייתי חסר ולאו הכין הוא דבכולהו סיפרי מלא כדחזינן להרמ"ה ז"ל דמסר הכי באורייתא אותה ב' מלאים וא"ו בלישנא וסימן ואותה החייתי ואם ביום שמע אישה יניא אותה. ושארא חסרים וא"ו כולהון עכ"ל. ובר מן דין במסרה אחריתי דדפוסא פרשת בלק נמסר י"ב מלאים בלישנא וקדמאה דידהו ואותה החייתי. עוד קשיא לן דפסוק ואותה בחרב הרגו הוא נמי מלא בכל הספרים ולאו דין בלחוד הוא בלא אלא כולהון דספר יחזקאל מלאים בר מן חד ויתן אתה למרטה לתפש בכף בסימן כ"א כדמוכח במסרה דפרשת בלק דבעינן למימר קמן והואיל דאתא לידן מסורת דפרשת בלק חזינא למכתב לה הכא כדי לברורא שפיר ואותה י"ב מלאים בלישנא וסי' ואותה החייתי פ' בלק ואם ביום שמע אישה יניא אותה פ' מטות ב' מלא באורייתא. ויטבל אותה ביערת (שמואל א י״ד:כ״ז) ויצא אותה משרתו (שמואל ב י״ג:י״ח) ב' מלא בסיפרא. נשים באות מאירות אותם (ישעיהו כ״ז:י״א) אשר יראה הרואה אותה (ישעיהו כ״ח:ד׳) הלא שמעת למרחוק אותה (ישעיהו ל״ז:כ״ו)ג' מלא בסיפרא. למן היום אשר בנו אותה (ירמיהו ל״ב:ל״א) יוצר אותה להכינה (ירמיהו ל״ג:ב׳) ב' מלא בסיפרא. צרר רוח אותה (הושע ד׳:י״ט) הארצה אותה מידכם (מלאכי א׳:י״ג) ה' מלא בספרא (היינו בתרי עשר) אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש (תהילים כ״ז:ד׳) וכל יהושע ושופטים ויחזקאל דכוותא במ"ג חסרים וסימנם להרג את כל ישבי העי וגו' ויכו אתה לפי חרב (יהושע ח׳:כ״ד) והתחלקו אתה (שם סימן י"ח) ויתן אתה למרטה לתפש בכף (יחזקאל כ״א:ט״ז) ע"כ. ולישנא דמסרת הדין לא אשכחנא בספרי כ"י רק זוגי זוגי קא מסרי בכל ספרא וספרא כי האי גוונא באורייתא נמסר ב' מלא באורייתא בשמואל ב' מלא בסיפרא בישעיה ג' מלא בסיפרא בירמיה ב' מלא בסיפרא בתרי עשר ב' מלא בסיפרא ואינון הני גופייהו דאמרן במסרה דלעיל ברם על אותה אבקש דתילים לא איתמסר מידי אע"ג דהוא מלא בכולהו ספרי: