רלב"ג על התורה · במדבר · פרק 4 · פסוק 38

ואולם התועלות המגיעות מזאת הפרשה הם תשעה:

התועלת הראשון הוא במצות והוא לשלח מהמקדש הטמאים על מדרגותיהם ולהזהירם שלא יכנסו שם והנה התועלות באלו המצות מבואר ממה שנזכר בספר ויקרא:

התועלת השני הוא במצות והוא מה שנתחדש בזה המקום בעניין גזל הגר כדי להרחיק החמסי' מישראל והמריבה והקטטה כי אולי יקל בעיניהם לעכב בידם ממון הגר כדי שיזכו בדין במותו בשלא היה לו יורש ויתחדש מזה ההפסד והמחלוקת הרבה:

התועלת השלישי הוא במצות והוא מה שזכר בדיני סוטה וכבר זכרנו תועלתה ותועלת כל האזהרות אשר באו בה בפרשנו זאת הפרשה:

התועלת הרביעי הוא במצות והוא מה שנזכר בפרשת נזיר וכבר זכרנו תועלת' ותועלת כל האזהרו' אשר באו בה בביאורנו דברי זאת הפרשה:

התועלת החמישי הוא במצות והוא מה שצוה הכהנים לברך את ישראל בזאת הברכה הנפלאה וכבר ביארנו התועלת המגיע ממנה במה שקדם:

התועלת הששי הוא במדות והוא שאין ראוי לאדם שישנה ממנהג חביריו כשהסכימו לעשות פעולה טובה מפורסמת כדי שיוכל להתפאר עליהם או לביישם כשיאמר פלוני עשה כך וכך ופלוני לא עשה אלא כך ולזה ספר בנדבות הנשיאים שהיו שוות לא שנה אחד מהן ממנהג חבריו ולזאת הסבה הסכימה דעתם לדעת הם יתע' בזה:

התועלת השביעי הוא במצות והוא מה שצוה בני קהת שישאו הארון בכתף ולא על העגלות לכבוד הארון ולקדושתו:

התועלת השמיני הוא במדות והוא להודיע שבדברים אשר יהיה בהם כבוד למי שיהיה קודם אין ראוי לדקדק רק בראשון שיהיה היותר נכבד אך אחריו לא נדקדק אלא לפי מצבם ולזה התחיל נחשון בן עמינדב שהיה נשיא השבט היותר נכבד להקריב קרבנו ואחריו נמשך הענין לפי המצב כדי שלא תפול קנאה ביניהם בזה ולולי זה היה ראוי שיקריב נשיא שבט ראובן אחר נשיא שבט יהודה כי ראובן היה הבכור והיה נופלת קטטה ביניהם מי הוא היותר נכבד שבשבטים ההם ואולם כשנמשך הענין לפי מצבם סר המחלוקת והקנא' כי לא יתבאר בזה שתהיה הקדימה מפני המעלה אבל מפני המצב:

התועלת התשיעי הוא לפרסם המופת שהיה בענין הגעת הנבואה שהיה מורגש לישראל שכבוד ה' היה על הכפרת ומשם היתה מגעת הנבואה למשה מבין שני הכרובים וכבר זכרנו התועלת שהיה מגיע מזה: