כי בושתי, שהגם שהיה ראוי שלא יסמך על הנס, דאף ששלוחי מצוה אינם נזוקין היכא דשכיח הזיקא שאני, והיה ראוי שיבקשו חיל ופרשים, עז"א שבושו מלבקש זאת, כי הם אמרו שהשגחת ה' הפרטיית נלוה עמהם תמיד בדרך הנסיי, ולכן בקשו זאת מאלהים, ויעתר לנו, פי' הראב"ע שה' הודיע להם זאת ע"י חלום, וי"ל כרחב"ד שהיה מתפלל על החולים. ואומר זה חי וזה מת וכו', אם שגורה תפלתי בפי וכו', כמ"ש בפ' אין עומדין:
קריאה במקור
מלבי"ם על עזרא · פרק 8 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cba1131215239bb07d2d6eaed667b9e5acd23fe0cd5b91045b8c155c62742e90