הנני מביא מחר. כתב הרמב"ן י"מ שימים רבים הי' בין מכת ברד למכת ארבה מדכתיב כל עץ הצומח לכם ועל דעתי לא הי' ביניהם רק ימים מועטים כי משפט המצרים לא הי' אלא י"ב חודש וכן כתיב הפלטה הנשארת לכם מן הברד אלמא באותה שנה עצמה הי' אלא הברד הי' בחדש אדר ולא קודם לכן כי הי' השעורה אביב והחטה אפילה ולא הזיק הברד כי אם יכנה תחזור ותצמח ועדיין לא פרחה הגפן ולא הנצו האילנות ולכן אמר הכתוב ואת כל עץ השדה שבר כי שבר הענפים שלא מצא בהם פירות ואחרי כן בחודש ימים בניסן צמחה החטה והכוסמת והיא הפלטה הנשארת להם מן הברד והאילנות הוציאו פרח ועל כן אמר הצומח לכם מן הברד שבא הארבה ואכל הפרחים ובחדש הזה נגאלו:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 10 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e