ונשא את עונה. שהגורם תקלה לחבירו הוא נכנס תחתיו. וכתב הרמב"ן דוקא שהיא שוגגת שאינה יודעת שאינו ביום שמעו או שהיתה מוטעת שאינה יודעת שיש חילוק בין יום שומעו לאח"כ אבל אם היא מזידה שיודעת שאינו ביום שומעו ושאינו יכול להפר אח"כ היא חייבת וגם הבעל אינו גורם לה שום תקלה אבל עונשו כמי שיש בידו למחות ואינו מוחה:
קריאה במקור
הטור הארוך · במדבר · פרק 30 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e