או הודע אליו חטאתו. אחז הכתוב דרך קצרה שמתחלה אמר והוא ידע ואשם פי' שידע מעצמו שחטא או הודיעוהו אחרים שחטא. והרמב"ן כתב אין צריך לכל זה כי אשר רמז (כמו?) כאשר פי' כאשר נשיא יחטא ורבים כיוצא בזה ופי' או הודע אליו חטאתו קאי על מה שאמר תחלה והוא ידע ואשם פי' שעשה אחת מכל מצות ה' והוא ידע ונשאר באשמתו שלא הביא עליו קרבן לכפר או אם ירצה יביא קרבן ויתכפר. וי"מ משום הכי לא כתיב או הודע אליו אלא בנשיא ויחיד אבל לא בצבור וכהן משיח לפי שנשיא ויחיד מביאין אשם תלוי והכי פירוש' ואשם פי' אם ספק בידו מביא אשם תלוי או הודע אליו חטאתו בודאי אז אינו חייב אלא חטאת וכן גבי יחיד וה"ה גבי כהן הדיוט שדינו כשאר ישראלי' לענין זה אבל צבור וכהן משיח אין מביאין אשם תלוי צבור דכתיב באשם תלוי נפש אחת וכהן משיח דכתיב בי' לאשמת העם אשמתו כאשמת העם משום הכי לא כתיב בהו או הודע:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 4 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e