וצוית אותו לעיניהם. פרש"י דע שישראל טרחנין הן וסרבנין על מנת שתקבלם עליך. וכתב הרמב"ן שאינו נכון שאינו כן מן המוסר שיאמר כן לפניהם ואדרבה אם יאמר כן לפניהם יגרום להם שיפקרו בו יותר אבל וצויתה אותו לעיניהם שיצוונו במצות הנגיד והשופט שיפקידם בידו ויזהירנו להשתדל מאד בעניינם ולהיות נלחם מלחמות ה' ולהיות מוציא ומביא אותם ולהזהירו בדבר המשפט כי זה ראוי שיעשה לפניהם כדי שישמעו אליו וכן עשה שנאמר ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ וגו' עד לא תירא ולא תחת. ולפי דעתי בפשט הפסוק פי' וצויתה אותו לעיניהם הוא המינוי שימנה אותו במעמדם ולהיות נגיד עליהם כלשון ויצוהו ה' לנגיד על עמו וכן למן היום אשר צויתי שופט על עמי ישראל שפירושו מניתי:
קריאה במקור
הטור הארוך · במדבר · פרק 27 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e