ויעקב נתן לעשו לחם. י"מ שזה שנתן לו לאכול לא היה חליפי הבכורה אלא כדרך בני אדם שגומרין שאוכלין ושותין אבל מה שנתן לו חליפי הבכורה לא פי' הכתוב:
קריאה במקור
הטור הארוך · בראשית · פרק 25 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויבז עשו את הבכורה. כתב ר' אברהם שבזה אותה בשביל שלא היה ליצחק ממון והביא ראיה לדבריו שיצחק אהב את עשו בשביל צידו ואלו היה לחם בבית לא היה מוכר בכורתו בשביל נזיד וגם אלו היה אוכל בכל יום מטעמים מהו שהתאוה לציד ואיך שלחה רבקה ליעקב בידים ריקניות שאמר ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. והרמב"ן אמר עליו שנשתבש שהרי אביו הניח לו עושר גדול ואיך אבד את העושר ההוא מיד כי זה היה מיד אחר מיתת אביו ועוד כי כתיב אחרי מיתת אברהם ויברך אלקים את יצחק וברכת השם היא תעשיר ומה שלא שלחה רבקה את יעקב בכסף וזהב כי בורח היה ואלו נתנה לו כסף וזהב היתה מוספת בו קנאה לארוב לו ולהורגו ויצחק אהב הציד כדרך המלכים ואמר לברכו אחר עשות לו המטעמי' שרצה ליהנות ממנו שתהא נפשו קשור' בנפשו בעת ההנאה ויברך אותו בחפץ מלא ורצון שלם אלא הכתוב מעיד על פחזותו שבזה הבכורה על פת לחם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e