וזה יהיה משפט הכהנים. כתב הרמב"ן זו מצוה שלא הזכירה יותר בתורה כי במדבר לא היו זובחים רק שלמים לכך לא הזכירה להם שאינה נוהגת בקדשים ועתה כשבאו לכנוס בארץ חדשה להם וזה טעם מאת זובחי הזבח כלומר כאשר יזבחו הזבח שהתרתי לכם וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר ציויתיך. ולא הזכירה בויקח קרח בפרשת המתנות שנתן לאהרן אעפ"י שהזכיר שם תרומות ומעשרות שאינן נוהגין אלא בארץ והטעם כי שם הזהיר כל אשר נתן לו בקדש כנגד החרם שהוא ג"כ קדש אבל הזרוע והלחיים והקיבה וראשית הגז הן חולין אין בהם זולתי מצות המתנה וכן לא הזכיר שם גזל הגר. ועל מדרש רבותי' כלם נרמזים שם. והרמב"ם כתב הלחיים בעבור היותם ראשית לגוף. והזרוע בעבור היותה ראשית האיברים המשתרגים בגוף. וקיבה בעבור כי היא ראשית המעיים כי הראשית בכולם יתנו למשרתי השם:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 18 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e