ותצא אש מלפני ה' וגו'. למ"ד שמתו על שנכנסו שתויי יין אע"פ שעדיין לא נזהרו על זה ולא ענש אלא א"כ הזהיר י"ל שעיקר דינן נגמר למיתה ממעשה העגל שנתחייב אהרן כלייה אלא שנתארך להם עד עתה שגילגלו עליהם חובה על ידי חייב. ובהכי ניחא נמי שנידונו בשריפה דאלו משום שתויי יין לא היו חייבין שרפה. והרמב"ן פי' לא מפני היין נענשו אלא מפני יינם טעו באש זרה ועל זה נענשו:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 9 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e