וגונב איש ומכרו. הפסיק וגונב בין מכה אביו למקלל אביו י"מ לפי שמכה וגונב מיתתן שוה בחנק ומקלל בסקילה ולא נהירא דאם כן יקדים וגונב למכה אביו ויהי' מכה אביו וגונב זה אצל זה שמיתתן שוה וגם לא יהא הפסק בין מכה אביו למקללו. ורבינו סעדי' פירש לפי שרוב הנגנבים הם קטנים ויגדלו במקום אחר ולא יכירו אבותם ויקללום ויכום ולכן ראוי להעניש הגונב במיתה בהם כי העונש הוא על ידו ולכן כתבו ביניהם. וגדול עונש המקלל מעונש המכה מפני שמצוי יותר כשיקצוף יקלל ולכן הרבה בעונשו. אי נמי מפני שיש בה חטא גדול שהזכיר השם והנה שתים רעות עשה שזלזל באביו ואמו ונשא שם אלקיו בפשע וחטאת:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 21 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומכרו ונמצא בידו. פירש"י ונמצא בידו קודם מכירה. וכתב הרמב"ן דלהא לא איצטריך למיכתב ונמצא בידו דכיון שיש עדים שגנבו ומכרו ודאי בידו הי' אלא פי' ונמצא בידו שהכניסו ברשותו שאינו חייב עד שיכניסנו ברשותו שאם מכרו ועדיין לא הוציאו מרשותו פטור כי היכי דאמרינן גבי ממון גנב וטבח ומכר ברשות בעלים פטור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e