וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי. כתב הרמב"ן לא ידעתי טעם להתנצלות הזה אם אמת היה הדבר שהיתה אחותו ואשתו וכשרצו ליקח אותה לאשה אמר אחותי היא להטעותם וא"כ היה מביא עליהם חטאת במה שלא אמר שהיא אשתו ואין חלוק בין הוא אמת שהיא אחותו או שקר לעולם הביא עליהם חטאת במה שאמר שהיא אחותי. ואולי מפני שאמר אבימלך מה ראית כי עשית הדבר הזה כלומר מה ראית בי חטא רשע שפחדת ועשית כן כי לא נסיתי לקחת נשים מבעליהם אז ענה אברהם אני לא ידעתי אתכם אך חשבתי רק אין יראת אלקי' במקום הזה כי ברוב המקומות שעברתי אין בהם יראת אלהים ולכן מעת צאתי מארצי התניתי עמה לומר כן בכל מקום להציל נפשי ולא התחלתי לומר כן מעת הכנסי בארצכם כי לא ראיתי בכם עון אשר חטא וגם אמנה אחותי בת אבי היא טענה אחרת אמר אני לפי דרכי אמרתי כן שהוא אמת וחשבתי אולי אם יחפצו בה ישאלוני אם היא אשתי וכיון שלקחוה עבדיך ולא שאלוני דבר אמרתי גם במקום הזה אין יראת אלהים. ור' אברהם אמר כי כל אלו הדברים לא היו אלא לדחות לאבימלך.
קריאה במקור
הטור הארוך · בראשית · פרק 20 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e