ושלח לכם את אחיכם אחר. דורש בב"ר אחיכם זה יוסף אחר זה שמעון כי נתן דעתו בעת התפלה להתפלל סתם על האח האחר אולי עודנו חי. וכחב הרמב"ן על דרך הפשט לא אמר אלא על שמעון ולא הזכירו בשמו בעבור שלא הי' רצוי לאביו בעבור מעשה שכם תדע לך שהרי הניחו במצרים ימים רבים ואלו הי' לחם לביתו לא שלח לבנימין והי' מניחו במצרים. ודורש עוד בב"ר על הגליות ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש זה הקב"ה דכתיב ה' איש מלחמה וכתיב ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם. ושלח לכם את אחיכם אלו השבטים. אחר ואת בנימין זה יהודה ובנימין. ואני כאשר שכולתי בחורבן בית ראשון שכולתי בחורבן בית שני וכונתם לומר כי ירידת יעקב למצרים הוא רמז לגליותינו ביד אדום:
קריאה במקור
הטור הארוך · בראשית · פרק 43 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואני כאשר שכלתי שכלתי. פירש"י עד שובכם אהי' שכול בספק כאשר שכולתי מיוסף ושמעון שכולתי מבנימין. וכתב הרמב"ן והנכון שאמר לא תוכלו להוסיף עלי בשיכול כי כבר שכלתי והוא מתנחם מכל הבא עליו ביתרון כאבו מיוסף וכמוהו וכאשר אבדתי כלומר כבר אני אבודה ואם יאבדני לא יוסיף לי אבדון:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e