נפש כי תחטא. כתב הרמב"ן בעבור היות המחשבה בנפש והיא השוגגת הזכיר כאן הנפש. וטעם הקרבנות על הנפש השוגגת שכל העוונות יולידו גנאי בנפש ולא תזכה לקבל פני יוצרה רק בהיותה טהורה ולכן הנפש השוגגת תקריב קרבן שתזכה לקרבה אל האלקי' אשר נתנה ובעבור זה הזכיר כאן הנפש. ולא הזכיר בחטאת הכהן המשיח וכפר עליו ונסלח לו כאשר אמר בקהל בנשיא ובהדיוט ואולי לרוב מעלתו לא יסלח לו סליחה גמורה עד שיתפלל ויחנן לאלקיו כי מלאך ה' צבאות הוא וצריך להיות נקי וטהור ידים. וי"מ שזה רמז למה שאמר שגגת תלמיד עולה זדון דאפי' שגגתו חשובה כזדון ולא אמר בפרים הנשרפים בהקטרת אימוריהם ריח ניחוח ולא אשה לה' בשביל שיש מהם חלק לחוץ ואינו אשה לה':
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 4 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e