ויוגד למלך מצרים כי ברח העם. שהיו משחיתים בכל מקום שהיו הולכים ובזה ניכר שלא היה דעתם לחזור. אי נמי שהיו הולכים נבוכים כאדם הבורח התועה שהרי הלכו לאחוריהם נבוכים ובזה היה ניכר שברחו שלא הלכו למקום ידוע לזבוח כאשר אמרו. אי נמי הכיר במה שיצאו ביד רמה שעשו להן דגל ונס להתנוסס ויוצאים בשמחה ותוף וכנור ולא כעבדים העתידים לשוב לעבודתם. ובמדרש יש ששלח שלוחים עמהם ורש"י הביאו וכיון שהגיעו ג' ימים שקבעו לחזור ולא חזרו באו והגידו לפרעה. וק' שהרי יום ג' חזרו לאחוריהם א"כ מנין ידעו השלוחים ביום ג' שדעתם לברוח ומיהו זה אינו קשה דודאי חזרו יום ג' ויום ד' כשראו שלא חזרו יותר ידעו שדעתם לברוח. ומיהו קשה אם חזרו יום ג' א"כ בתחלת יום ב' לא היו רחוקים אלא מהלך יום אחד ובמדרש יש שפרעה הלך מהלך ו' ימים שהלכו ישראל הכל בב' ימים וי"ל שכך היה הענין לפי מה שאומר ג"כ במדרש שהלכו ביום הראשון ק"ך מילין שהם מהלך ג' ימים וביום ב' הרחיקו עוד מהלך יום אחד וביום ג' חזרו לאחוריהם מה שהלכו ביום ב' הרי שהיו רחוקים מהלך ג' ימים שהלכו ביום הראשון וביום ד' כשראו השלוחים שלא חזרו עוד יותר לאחוריהם הלכו והגידו לפרעה ביום ד' וביום ה' רדף אחריהם ובאלו הג' ימים הרחיקו ישראל עוד ג' ימים הרי שהי' רחוקים מהלך ו' ימים וכל זה הלך פרעה ביום ו' והשיגם בליל ז' ואז ירדו לים:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 14 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e