ולאלה תטמאו. לכך אמר בזה הלשון לומר שאין בנזכרים בדגים ובעופות ובחגבים זו הטומאה רק לאלה אשר יזכיר והם בהמה שאינה שוסעת שסע ומעלת גרה ופרשה זו מדברת בנבלת בהמה טמאה ושל מטה בנבלת בהמה טהורה לכך אמר כאן בנבלתם סתם ולא הזכיר בהם מיתה ללמד שאין בהם שחיטה וכל הנוגע בהן בזמן שאינן חיים טמא אבל שם אמר וכי ימות מן הבהמה לומר שאם נשחטה אינה מטמאה:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 11 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כל הנוגע בנבלתם יטמא עד הערב. פי' כי בערב יטהר אם רחץ בשרו במים וקצר בכאן הרחיצה בעבור שהזכיר כבוס בגד לנושא והוא הטבילה וכ"ש שירחץ גופו וכשהשלים להזכיר כל הטמאות בנבילות ובשרצים הזכיר הטבילה בכולם במים יובא וטמא עד הערב והזכיר גם העונש ואם לא יכבס בשרו ולא ירחץ ונשא עונו והוא כלל לכל טומאת הנבלות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e