אשר לא יקים את דברי התורה הזאת. פרש"י שקבלו עליהם כל התורה בארור. וכתב הרמב"ן ולפי דעתי כי הקבלה הוא שיודה במצות בלבו שמאמין שהעושה אותן יהיה לו שכר והעובר עליהם יענש ואם יכפור באחת מהם אז תהיה בעיניו בטלה לעולם הנה הוא בארור אבל אם עבר על אחת מהן כגון שאכל חזיר לתאותו או שלא עשה סוכה ולולב בעצלה אינו בחרם שלא אמר אשר לא יעשה. ובירושלמי דורש אותו על המלך וגדולי הדור שבידם להקים התורה ביד המבטלים אותה אפי' אם היה צדיק גמור והיה יכול להחזיק התורה ביד הרשעים המבטלים אותה הרי זה בארור. עוד דורש בירושלמי על החזן שצריך להקים התורה על הציבור להראות פני כתבו לכל כמו שמפורש במס' סופרים שמגביהין אותו ומראה פני כתיבתו לעם העומדין לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה לכל האנשים והנשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה אשר שם משה:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 27 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e