וילך איש מבית לוי. דרשו רבותינו שהלך אחר עצת בתו. ור' אברהם אמר כי בערים רבים היו יושבים ישראל וזאת האשה היתה ישבת בעיר אחרת. וכתב הרמב"ן ומה צורך שיזכיר הכתוב ההליכה ועל דעתי בעבור שלא חשש בגזירת פרעה ולקח לו אשה להוליד בנים אמר הכתוב כן כי כל המזדרז לעשות ענין חדש אומר כן כמו וילך ראובן וישכב וילך ויקח את גומר בת דבלתים. ולא הזכיר הכתוב לא שם האיש ולא שם האשה כי היה צריך לייחש אביהם וכל משפחתם ועתה קיצר הפסוק עד לידת מושיע ואז ייחסו וגם שאר השבטים בעבורו:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 2 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויקח את בת לוי. דרשו רבותינו שהם לקוחים שניים ועל דרך הפשט היה תחלת נישואין ואין מוקדם ומאוחר בפרשה והיה זה קודם גזירת פרעה וילדה אהרן ומרים ואח"כ גזר פרעה כל הבן הילוד ולא הזכיר הכתוב לידת אהרן ומרים כי לא היה בלידתם דבר חידוש. פירש"י שחזרה לנערותיה ודרי' מדלא כתיב את יוכבד בת לוי אלא קרי לה בת סתם שנעשית כבת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e