נשפת ברוחך. פי' ר' אברהם מגזרת נשף כי בנשף הביא רוחו להטביעם. והרמב"ן פי' כמו נשבת בבי"ת מלשון ורוח השם נשבה בו: ואומר א"א הרא"ש זצ"ל הטעם שאמר תחלה וברוח אפיך נערמו מים וכאן אומר נשפת ברוחך כדי להגדיל הנס כי ברוח האף הוא חם מתוך הקיפוי ורוח הפה הוא קר מקפיא המים וכאן היה רוח האף החם מקפיא המים ורוח הפה מתירם:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 15 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
צללו כעופרת. שבאו במצולות כמו העופרת והזכיר זה לומר שמאת השם היה להם זה שאע"פ שהיה בהם רבים שהיו יודעים לשוט והיו קרובים אל היבשה אף כי רוב רוכבי סוסים היו ראוים להנצל כי הסוסים שטים על פני המים וכן תופשי המגינים ניצולים אעפ"כ לא ניצול מהם אחד וזהו וינער ה' את מצרים בתוך הים שהגביהם ברוח הקשה והפילם בים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e