תשרף באש. פירש"י לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת והוראת שעה היתה ונתן הרמב"ן טעם לדבר שזה הפר בא לכפר על מעשה העגל והוא קרבנו של כהן משיח ומה שלא הביא מדמו לפנים כאשר נאמר בפר כהן המשיח שמביא אל מבית לפרוכת משום כי בפר כהן משיח נאמר אל פני פרוכת הקודש וכאן עדיין לא נתקדש ולא שרתה עליו שכינה שיקרא פרוכת הקודש ולכך הי' חיצון ומ"מ דינו כפנימית וצוה שיסמכו גם בניו עליו דבאהרן התאנף להשמידו והוא כילוי בנים ולכך הוצרכו גם הם להתכפר בו:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 29 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e