קריאה במקור

הטור הארוך · דברים · פרק 23 · פסוק 7

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לא תדרוש שלומם. דורש בספרי מכלל שנא' כי תקרב אל עיר וקראת עליה לשלום יכול אף בני עמון ומואב ת"ל לא תדרוש שלומם. וכתב הרמב"ן ודאי הכתוב שהזהיר בעמון ומואב אל תתגרו בם מצוה לדורות היא שצוה הכתוב שלא ניקח מארצם וא"כ הפסוק שאומר לא תדרוש שלומם מיירי אם נלחם עליהם בעיר שכבשו הם מן העמים שלא נקרא להם לשלום וכן אם יבואו הם להלחם בארצנו מותר לנו לרדוף אחריהם ולכבוש מהם המדינות ולהכות יושבי הערים שעשו עמנו הרעה כמו שעשה יפתח וכן עשה דוד לכל ערי בני עמון בעבור שהם פרצו הגדר תחלה ואז לא נצטרך לקרוא בשלומם ונכה בנלחמים בנו כל עיר מתים והנשים והטף. ועל דרך הפשט טעם לא תדרוש שלומם וטובתם כאומר אע"פ שהם בני משפחתכם ואברהם אביכם אהב את אביהם לא תהיו להם כאחים דורשי שלום וטובה כי הם הפרו ברית האחוה ותהי' מוכרת להם לעולם. והנה השם שמר לבני לוט זכות אביהם שהלך עם אברהם בדרך אשר שלחו השם ולכך הנחילם מנחלת אברהם והעניש את בניו בחטאם שלא ידבקו בישראל. וכן המצרים הרחיקם ג' דורות מפני רשעם אשר עשו עמנו רעות רבות. אבל לא יתעב אותם לעולם בעבור שהיינו גרים בארצם ונמלטנו עמהם ברעב בכבוד שעשו לאבינו והמליכו עליהם ממנו קצין ומושל וכן עשה עם אדום שמר להם זכות אבות שהיו מזרע הקדש והרחיקם ג' דורות בעבור שיצאו לקראתינו בחרב ולא הכירו ברית אחים:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e