קריאה במקור

הטור הארוך · ויקרא · פרק 25 · פסוק 15

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך. פירש"י פשוטו של מקרא על האונאה בא להזהירו וכו'. וכתב הרמב"ן ובאמת שהוא הנכון בפשט המקרא אבל לפי זה היה דין אונאה בקרקעות ורבותינו אמרו שאין אונאה לקרקעות אבל על כרחינו אנו צריכים להטות המקראות הללו מפשטן. ולפרש שכל מקרא עומד בפני עצמו שמתחל' מזהיר באונאה במטלטלין הנקנין מיד ליד ואחר כך מזהיר בקרקעות לפי רוב השנים וגו' ואינו אלא אזהרה ביובל שיזהרו כך וחוזר ואומר אל תונו ומזהיר באונאת דברים. אי נמי ודאי המאנה חבירו לדעת עובר בלאו בין בקרקעות בין במטלטלים שהפסוק מדבר בקרקעות אל תונו איש את אחיו לפי רוב השנים וגו' כמו שפירש"י אלא שזה החילוק שבין קרקעות למטלטלין שבמטלטלין בשתות קנה ומחזיר אונאה וביתר משתות בטל מקח ומזה מיעטו קרקעות דאפי' ביתר משתות הוי מחילה כמו שהוא מחילה במטלטלין בפחות משתות אע"פ שהוא אסור להונות כן לדעת. ודרשו רבותינו כן מדכתיב וכי תמכרו ממכר לשון רבים משמע דאיירי בין בקרקעות בין במטלטלין וחזר ואמר או קנה מיד עמיתך לשון יחיד המוכר המטלטלין מיד ליד ואמר אל תונו לכולם וכיון שייחד והפריש המטלטלין בפני עצמו ריבה בהו דין אונאה והוא בחזרת המעות ביתר משתות. אי נמי נוכל לפרש שהכתוב מזהיר שידעו מספר השנים עד היובל ולפיהם ימכרו ויקנו ולא יונו בהם איש את אחיו להטעותו במספר או להטעותו במכירה שיחשוב שהוא לחלוטין אלא שידעו שניהם ויודיעו זה לזה המספר כי המכירה הוא לפי מספר השנים שגם בקרקעות יש אונאה בטועים במדה ובמנין אפילו בפחות משתות וכ"ש במטלטלין. ור' אברהם כתב טעם וכי תמכרו לשון רבים על פי עדים וטעם ולא תונו איש את עמיתו יהיה אזהרה למוכר כי הוא הראשון לקונה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e