ומגרשי הערים וגו'. כתב הרמב"ן בפשט הפסוק תחלה אמר שיתנו למגרש אלף אמה סביבות העיר כנגדה שיהיו לה לארכה אלף אמה ת"ק לרוח אחד ות"ק לרוח השני וכן לרחבה ת"ק לכל רוח ואחר כן אמר שיעשו רבוע של אלפים על אלפים ותהיה העיר באמצע הריבוע ולא הוסיף בזה הפסוק על המגרש שכנגד העיר כי העיר היא אלף על אלף ולכל צד ת"ק הרי אלפים אבל הוסיף ליתן מגרש כנגד הקרנות שאמר לעשות ריבוע של אלפים על אלפים כדי למלאת הקרנות ונמצאת העיר חלק רביע במה שנותנין ללויים. וכן משמע לשון ומדותם את פאת קדמה אלפים באמה שאם היה אומר למדוד מן העיר אל החוץ אלפים אמה לכל רוח היה אומר ומדותם מחוץ לעיר לפאת קדמה אבל ומדותם את פאת קדמה היא מדידת הצד ההוא וכל הצד קרוי פאה כמו מאה באמה אורך לפאה האחד שפירושו לעבר כולו. והנכון שיהיו האלף שסביב העיר כנגדה למגרש שלא יזרע והאלף שבקרנות לשדות ולכרמים:
קריאה במקור
הטור הארוך · במדבר · פרק 35 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e