לא תסגיר עבד אל אדוניו. כתב הרמב"ן דבק לפרשה של מעלה שאם תצא במחנה וברח אליך עבד מעם אדוניו אל תסגירנו אליו בממון שיתן לך בו. ואמר:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 23 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עמך ישב וגו' במקום אשר יבחר. שהוא מצוה שיהיה בן חורין ולא נעבוד בו. והטעם במצוה הזאת כי עמנו יעבוד השם ואיננו נכון שנחזירנו לאדוניו לעבוד ע"ז ועוד שיתכן שילמד דרך מבוא העיר כי בענין כזה ילכדו מדינות רבות על ידי עבדים ושבויים שבורחין משם. ורבותי' שדורשין בעבד כנעני של ישראל שברח מחוצה לארץ לארץ גם זה הטעם שמוטב יעמוד בארץ ישראל ויקיים כל המצות הנוהגות בה מבחוצה לארץ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e