לא תעשון ככל אשר אנחנו וגו'. כתב ר' אברהם בדרך הפשט פירשו בו בעבור שהיו נוסעי' ממסע למסע ויקריב עולה במסע מי שירצה ויש מי שיתן בכור צאנו ויש מי שלא יתן כי המצוה זאת תלויה בארץ ועל זה אמר לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים אלא עליכם חובה להביא הבכורות. והרמב"ן פי' כי ישראל נצטוו במדבר לזבוח בקרם וצאנם שלמים לה' לפני המשכן אבל באי זה מקום שיהיה המשכן יעשו אותם ואם לא ירצה לאכול בשר לא יתחיל להביא קרבן כלל וגם אינו חייב להביא בכורות ומעשר בהמה והנה לא יבא בחיוב למשכן כלל ואפי' ברגלים לא נתחייב לבוא שם וכן אחרי זריקת הדם והקטר החלב בשלמים יאכל אותה במדבר בכל מקום שירצה כי לא נתן להם הכתוב מחיצות אבל יאכל אותם במחנה וחוץ למחנה והנה אין להם בכל ענין הקרבנות חובה רק איש הישר בעיניו יעשה על כן צוה בכאן כי אחרי המנוחה והנחלה לא יעשו כן אבל יבאו בחובה למקום ידוע ומיוחד נבחר מהשם ויביאו שם הזבחים והמעשרות והבכורות ויאכלום שם במחיצה לפני השם. ומה שאמרו רבותינו בדבר הנידר ונידב שהוא קרב בבמה מדרש מייתור המקרא כמו שמפרש בפרק בתרא דזבחים. ואיני מבין מה שכתב יאכל אותם במדבר באי זה מקום שירצה כי לא נתן להם הכתוב מחיצות דהא תניא בפרק בתרא דזבחים קדשים קלים בכל מחנה ישראל ומפרשינן לה בכל מקום שחנו אבל לעולם חוץ למחנה לא ועוד תניא התם כשם שמחיצות במדבר כך מחיצה בירושלים וכו' ואיפשר שרוצה לומר באיזה מקום שירצה שהרי בכל מקום שהיה המחנה היו אוכלים:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 12 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e