הטור הארוך · ויקרא · פרק 25 · פסוק 10

יובל היא. פירש"י שנה זו נבדלת משאר השנים בנקיבת שמה לבדה ומה שמה יובל שמה על שם תקיעת שופר. וכתב הרמב"ן וכן דעת המפרשים מלשון במשוך היובל. שופרות היובלים. ואינו נכון בעיני שהרי כתיב תהיה לכם ואינו לשון שיאמר על השנה תקיעה היא תהיה לכם ועוד כי פי' שופרות היובלים הם קרני אילים וכן תרגום יונתן שופריא דקרן דכריא וכן איתא בגמרא מאי משמע דהאי יובלא לישנא דדיכרא הוא וכו'. ושופר ביום הכיפורים אינו צריך להיות דוקא בשל איל אלא כל השופרות כשרים בו א"כ למה תקרא השנה שנת האיל. ור' אברהם פי' יובל לשון שילוח. ולפי דעתי נקרא יובל על שם הדרור כי לא הזכיר שם יובל בפסוק הראשון אלא אמר והעברת שופר תרועה אבל לאחר וקראתם דרור בארץ לכל יושביה שיהיו כולם בני חורין לדור בכל מקום שירצו אמר יובל היא שבה יובל כל איש אל אחוזתו ואל משפחתו יובילוהו רגליו מרחוק לגור ונשתמשו בזה הלשון בעניינים. יובל שי. ועל יובל ישלח שרשיו. פלגים יבלי מים המעמקים ששם יובלו המים. ונתנה הארץ יבולה. ואין יבול בגפנים ענין הבאה כמו שנקראת תבואה וכן בארמית והולך מהרה ואוביל בפריע. ופי' הפסוק: יובל היא תהיה לכם. הבאה היא ותהיה כן לכולכם כי תבואו ותשובו איש אל משפחתו. וחזר ואמר: יובל היא שנת החמשי'. שתהי' לכם שנת החמשים ליובל לא לדבר אחר לא תזרעו ולא תקצרו אבל תהיה קדש ותשובו איש אל משפחתו להיות לכולכם יובל כשמה: