ומן המקדש לא יצא. פירש"י שאינו הולך אחר המטה ועוד בא לומר שעובד אונן וכו'. וכתב הרמב"ן דשני המדרשים חלוקים זה על זה שאם בא הכתוב להתיר לו לעבוד אונן שאינו צריך לצאת מן המקדש בשביל אנינותו א"כ אין אזהרה שלא לילך אחר המטה ועוד לפי מה שדורש ולא יחלל שאינו מחלל עבודתו אם לא יצא א"כ אין כאן שום אזהרה ובברייתא בת"כ מפורש שלא יחלל הוא לאו גמור שלא יניח עבודתו ויצא וכן בעל הלכות מונה אותו בחשבון הלאוין. ופי' הוא ז"ל שעיקר הכתוב מזהיר לכהן גדול שלא יצא מן המקדש בשעת עבודה על כל נפשות מת ולא יחלל המקדש שיעזוב עבודתו לכבוד המת וכ"ש שאם הניח העבודה ללא דבר ויצא שעובר בלאו הזה אלא הזכירו הכתוב בענין המת להתיר לו העבודה כשהוא אונן ומאחר שהיא מותרת לו אם יניחנה ברצון עצמו יהיה חלול המקדש. ומה שדורש ממנו בסנהדרין שאינו יוצא אחר המטה הוא מדבריהם שהם הנהיגו סלסול בכהן גדול שלא יצא אחר המטה לפי שאינו מטמא ואדם בהול על מתו ושמא יגע בו אבל כהן הדיוט לקרוביו הוא מטמא ועל אחרים אינו בהול:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 21 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e