הטור הארוך · דברים · פרק 16 · פסוק 18

שופטים ושוטרים. סמך פרשה זו לשלש רגלים לומר אעפ"י שציויתיך בשלש רגלים לעלות למקום הכהנים משרתי המקדש ותשאל שם המשפטים והחוקים זה לא יספיק לך עד שיהיה לך שופטים בכל שעריך. וכתב הרמב"ן כבר הזהיר בתורה עד האלהים יבא דבר שניהם ונתן בפלילים א"כ מצוה שיהיה לישראל פלילים וביאר בכאן שישימו השופטים בכל עריהם כאשר יתן להם השם את הארץ כי בחוץ לארץ אינם חייבים למנות ב"ד אבל כאשר יצעק המעוות יעמידו עליו שופטים לשופטו או יעלו לארץ בזמנה ושם ישפטוהו ולפי זה אין ישראל שבחוצה לארץ חייבים למנות ב"ד ומיהו במס' מכות מסיק שנוהגין אף בחוצה לארץ אבל בזמן הזה שבטלה סמיכה וכל המשפטים בטלים מן התורה דכתיב לפניהם ולא לפני הדיוטות ואנן הדיוטות אנן אין הדיינין בחוצה לארץ מן התורה אלא דשליחותייהו דקמאי עבדינן:

לשבטיך. פרש"י מלמד שמושיבין ב"ד בכל שבט ושבט ובכל עיר ועיר. ורוצה לומר שאם יש בעיר אחת חלק שני שבטים שימנו בה ב' בתי דינין. והרמב"ן כתב ויתכן לפרש שחייב הכתוב למנות ב"ד על כל השבט ואחריהם ימנו ב"ד בכל עיר ועיר שישפוט את העיר ואין בעלי הדין יכולין לכוף זה את זה לדין אלא בפני ב"ד שבעירו ולא בפני ב"ד שבעיר אחרת ואפי' היו שני בעלי הדינין בעיר אחרת יכולין לומר נלך בפני ב"ד שבעירנו אבל ב"ד השבט יכול לכוף כל אנשי השבט לדין בפניה' ואפי' היו הנידונים בעירם יכולין לומר נלך לפני ב"ד הגדול שבשבט ואם הוצרכו לתקן ולגדור דבר בשבט ב"ד ההוא גוזרין ומתקנין אותו והם לאותו השבט במקום סנהדרי גדולה לכל ישראל וזה הב"ד מוזכר במס' הוריות הורו ב"ד של אחד מן השבטים ועשה אותו שבט על פיהם אותו שבט חייב ושאר השבטים פטורים. ועל דרך הפשט פי' הפסוק תתן לך לשבטיך שיתנו שופטים לשבטיהם והם ישפטו כל שעריהם שופטי השבט ישפטו כל שעריו: